Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 3a

זִימְנִין דְּלָא אֲנִיס וְסָבְרָה דַּאֲנִיס, וּמִיעַגְּנָא וְיָתְבָה. וּמִשּׁוּם פְּרוּצוֹת — דְּאִי אָמְרַתְּ לָא לֶיהֱוֵי גִּיטָּא, זִימְנִין דַּאֲנִיס וְאָמְרָה לָא אֲנִיס, וְאָזְלָא וּמִינַּסְבָא, וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִים.

Traduction

then sometimes, where he was not detained unavoidably but he fulfilled the condition willingly to effect the divorce, and the wife thinks that he was detained unavoidably, she will sit deserted, forever unable to remarry. And the concern due to licentious women is, as, if you said: Let it not be a bill of divorce, then sometimes, when he was detained unavoidably and she thinks that he was not detained unavoidably, she goes and remarries. And the result will be that the bill of divorce is void, and her children from the second marriage will be mamzerim, products of an adulterous relationship.

Rachi non traduit

זימנין דלא אניס. והוי גיטא:

וסברה. דלמא אניס ואינו גט ותדאג להינשא:

ומינסבא. וכשיבא ויאמר נאנסתי נמצא גט בטל ובניה מן האחרון ממזרים לפיכך אמרו יהא גט:

Tossefoth non traduit

וסברה דאניס. ומן הדין לית לן למיחש דלמא אניס הוא דרובן לא אניסי ולהכי קרי להו צנועות שמחמירים על עצמן אע''ג דמצי לאינסובי וגבי פרוצות לא גרסינן וסברה דלא אניס אלא ואמרה דלא אניס פי' אפילו כשיצא הקול דאניס אמרה דלא אניס או אפילו כשתדע היא עצמה דאניס ואחרים לא ידעו ואם תאמר מת תוך י''ב חודש נמי יהא גט מהאי טעמא דזימנין דלא מת וסברה דמת ומיעגנא ויתבה ויש לומר דמיתה קלא אית לה:

וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא לָא לֶהֱוֵי גֵּט, וּמִשּׁוּם צְנוּעוֹת וּמִשּׁוּם פְּרוּצוֹת שָׁרִינַן אֵשֶׁת אִישׁ לְעָלְמָא?!

Traduction

The Gemara questions the following premise: By Torah law, a condition that is unfulfilled due to circumstances beyond one’s control is considered fulfilled, and it is merely by rabbinic ordinance that it is deemed unfulfilled: And is there a matter where by Torah law it is not a bill of divorce, but due to virtuous women and due to licentious women we permit a married woman to others?

Rachi non traduit

דמדאורייתא לא הוי גיטא. שמצינו טענת אונס מן התורה שנאמר (דברים כ''ב:כ''ו) ולנערה לא תעשה דבר:

אִין, כָּל דִּמְקַדֵּשׁ אַדַּעְתָּא דְּרַבָּנַן מְקַדֵּשׁ, וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִידּוּשֵׁי מִינֵּיהּ.

Traduction

The Gemara answers: Yes, it is within the authority of the Sages to institute an ordinance freeing the woman from the marriage, as anyone who betroths a woman, betroths her contingent upon the agreement of the Sages, and in certain cases, such as those mentioned above, the Sages invalidated his betrothal retroactively.

Rachi non traduit

כל המקדש. כל המקדש אשה על דעת שהנהיגו חכמי ישראל בישראל הוא מקדשה שיהיו קיימין קידושין לפי דברי חכמים ויהיו בטילים לפי דברי חכמים על ידי גיטין שהכשירו חכמים:

ואפקעוה רבנן לקידושין. כשיבא גט כזה אחריהם:

Tossefoth non traduit

אדעתא דרבנן מקדש. לכן אומרים בשעת קידושין כדת משה וישראל:

ואפקעינהו רבנן לקידושין מינה. בריש השולח (גיטין לג.) פירשתי:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: תִּינַח קַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא. קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת.

Traduction

Ravina said to Rav Ashi: That works out well if he betrothed her with money, as in that case, the courts could declare the money ownerless, and one cannot betroth a woman with money that is not his. However, if he betrothed her with intercourse, what can be said? Rav Ashi answered: The Sages rendered his intercourse licentious intercourse.

Rachi non traduit

תינח. למימר אפקעתא כדקדיש בכספא דנימא גט זה עוקר הקידושין ועושה מעות מתנה מעיקרן:

קדיש בביאה מאי. אפקעתא מעיקרא איכא בשלמא על ידי גט כשר אע''פ שהקידושין קיימים עד עכשיו גזירת הכתוב היא שהגט כורתו ומתיר איסורו מכאן ולהבא אבל זה שאינו גט מן התורה ואתה מכשירו מפני דעתו של זה שקידשה על דעת חכמים ושביטלו על פי חכמים צריך אתה לומר שמעיקרן לא יהו קידושין ואי קדיש בביאה ואתה עוקר קידושין למפרע מה תהא על ביאתו:

שויוה רבנן לבעילתו. למפרע על ידי גט שהוא מדבריהם בעילת זנות ויש בהן כח לעשות כן שהרי הוא תלה בהן. שמעתי כל רבותי מפרשים דקדיש בכספא דקידושי דרבנן נינהו ואי אפשר לומר כן חדא דגזירה שוה היא קיחה קיחה משדה עפרון (קידושין דף ב.) וכל הלמד מגזירה שוה כמו שכתוב מפורש הוא לכל דבר ועוד אי דרבנן נינהו היאך סוקלין על ידו ומביאין חולין לעזרה על שגגתן וסוף סוף כי קא משנינן שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות על כרחך צריך אתה לפרש כמו שפירשתי שהקידושין נעקרין מעיקרן ולא מכאן ולהבא והמפרש לומר שויוה רבנן לכל מקדשי בביאה בעילת זנות טעות גמור הוא ובא להתיר אשת איש המתקדשת בביאה בלא גט מן הטעם הזה ולא מצינו זאת בהתלמוד:

Tossefoth non traduit

תינח דקדיש בכספא. דהפקר ב''ד היה הפקר והוו מעות מתנה וממילא יהו כל בעילותיו זנות קדיש בביאה מאי איכא למימר איך יפקיעו ביאה של קידושין ואפי' למ''ד בהאשה רבה (יבמות פט:
ושם) דיש כח לחכמים לעקור דבר מן התורה היינו כגון דליכא עבירה כההיא דהאשה רבה דהדר לטיבלא אבל היכא דאיכא עבירה דמקודשת היא בביאה מאי איכא למימר ומשני שויוה רבנן בעילותיו בעילת זנות ואין כאן קדושין:

אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רָבָא, וְכֵן לְעִנְיַן גִּיטִּין. אַלְמָא קָסָבַר רָבָא יֵשׁ אוֹנֶס בְּגִיטִּין.

Traduction

Some say, to the contrary, that Rava said: Just as with regard to postponement of a wedding due to circumstances beyond his control, the groom is not obligated to provide sustenance for his betrothed, the same is true with regard to the matter of bills of divorce. The Gemara concludes that apparently Rava maintains: Unavoidable circumstances have legal standing with regard to bills of divorce.

Rachi non traduit

וכן לענין גיטין. אלפיכך קאי דטענינן טענת אונס בתנאי הגט להפקיעו:

Tossefoth non traduit

איכא דאמרי אמר רבא וכן לענין גיטין. פסק ר''ח כלישנא קמא דאין אונס בגיטין והביא ראיה מדקאמר סתמא הש''ס בריש השולח (גיטין לד. ושם) גבי ההוא דאמר אי לא נסיבנא עד תלתין יומין ליהוי גיטא כו' ואי משום אונס אין אונס בגיטין וכן נראה דאליבא דאיכא דאמרי הוו פירכי מכל הני דמייתי סייעתא ללישנא קמא ולא סמכינן אשינויי דחיקי וקשה לר''י דמסיק בפרק מי שאחזו (גיטין עג. ושם) דבין דאמר הרי זה גיטיך אם מתי מחולי זה בין אם אמר אם לא אעמוד מחולי זה ונפל עליו הבית או נשכו נחש או אכלו ארי דלא הוי גט אלמא דיש אונס בגיטין וליכא למימר דהתם לא מטעם דיש אונס קאמר דלא הוי גט אלא משום דבין אם מתי מחולי זה בין אם לא אעמוד משמע שימות מחמת זה החולי וכשנפל עליו הבית או נשכו נחש אינו גט דאין זה מחולי זה דהא מוכח בהדיא התם דמטעם דיש אונס הוא גבי ההוא גברא דזבין ארעא לחבריה וקביל עליה כל אונסא דאיתיליד בה כו' אמר רבא אונס דלא שכיח הוא ומייתי רבא סייעתא מהא דאכלו ארי אינו גט אלמא אונס דלא שכיח יש טענת אונס לרבא והכא קאמר רבא גופיה בלישנא קמא שהוא עיקר דאין אונס אפילו באונס דלא שכיח כדמוכח הסוגיא ואור''י דג' ענייני אונס הן דאונס דלא שכיח כלל כההיא דמי שאחזו אפי' ללישנא קמא דרבא דהכא יש אונס דלא שייך התם לתקן משום צנועות ומשום פרוצות דלעולם לא סברי צנועות דנפל עליו הבית או שהכישו נחש כיון דלא שכיח כלל ומשום פרוצות נמי ליכא למיחש כיון דלא שכיח שיעשה כן ואונס דשכיח כגון ההיא דפסקיה מברא אפילו לאיכא דאמרי אין אונס דאיבעי ליה לאתנויי אבל אונס דשכיח ולא שכיח בהא פליגי תרי לישני דרבא והלכתא כלישנא קמא דרבא כדפירשנו:

מֵיתִיבִי: ''הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ'', וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — אֵינוֹ גֵּט. מֵת הוּא דְּאֵינוֹ גֵּט, הָא חָלָה — הֲרֵי זֶה גֵּט!

Traduction

The Gemara raises an objection from a mishna (Gittin 76b): With regard to one who said to his wife: This is your bill of divorce if I do not return from now until the conclusion of twelve months, and he died within those twelve months, the document is not a bill of divorce. The Gemara infers: If he died, that is when it is not a bill of divorce, since a divorce cannot take effect posthumously. However, in cases involving other circumstances beyond his control, e.g., if he fell ill and therefore did not return, it is a bill of divorce and it does take effect.

לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ חָלָה נָמֵי אֵינוֹ גֵּט, וְהִיא גּוּפַהּ קָא מַשְׁמַע לַן: דְּאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה.

Traduction

The Gemara answers: Actually, I will say to you that in the case where one falls ill it is also not a bill of divorce, and death is merely an example of circumstances beyond one’s control. And the fact that the mishna cited that example itself teaches us that there is no bill of divorce posthumously.

אֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא! דִּלְמָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבּוֹתֵינוּ.

Traduction

The Gemara asks: Does it come to teach that there is no bill of divorce posthumously? Wasn’t it already taught in the first clause of that mishna? The Gemara answers: Perhaps it was necessary for the first clause to mention specifically the case of death, to exclude the opinion of our Rabbis.

תָּא שְׁמַע: ''מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ'', וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — הֲרֵי זֶה גֵּט. מַאי לָאו, הוּא הַדִּין לְחָלָה! לָא, מֵת דַּוְקָא, דְּלָא נִיחָא לֵיהּ דְּתִפּוֹל קַמֵּי יָבָם.

Traduction

Come and hear an additional proof from the latter clause of that mishna: If one said: This is your bill of divorce from now if I have not returned from now until the conclusion of twelve months, and he died within those twelve months, then this document is a bill of divorce. What, is it not that the same is true if his failure to return is due to the fact that he fell ill? The Gemara rejects that proof. The divorce takes effect specifically in the case where he died, and he wrote the bill of divorce because he was not amenable to have his wife happen before her yavam, his brother, for levirate marriage if he had no children. However, in cases where that is not a consideration, if other circumstances beyond his control caused the condition to be fulfilled, his intention is that the bill of divorce will not take effect.

תָּא שְׁמַע מֵהָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ ''אִי לָא אָתֵינָא מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לֶיהֱוֵי גִּיטָּא'', אֲתָא בְּסוֹף תְּלָתִין יוֹמִין וּפַסְקֵיהּ מַבָּרָא, וַאֲמַר לְהוּ: ''חֲזוֹ דַּאֲתַאי! חֲזוֹ דַּאֲתַאי!'' וַאֲמַר שְׁמוּאֵל: לָא שְׁמֵיהּ מַתְיָא!

Traduction

Come and hear an additional proof from the case of a certain man who said to the agents with whom he entrusted the bill of divorce: If I do not return from now until thirty days have passed, let this be a bill of divorce. He came at the end of thirty days, before the deadline passed, but was prevented from crossing the river by the ferry that was located on the other side of the river, so he did not come within the designated time. He said to the people across the river: See that I have come, see that I have come. Shmuel said: It is not considered to be a return. Apparently, even if the condition was fulfilled due to circumstances beyond his control, the condition is considered fulfilled.

אוּנְסָא דִּשְׁכִיחַ — שָׁאנֵי, דְּכֵיוָן דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְאַתְנוֹיֵי וְלָא אַתְנִי, אִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ.

Traduction

The Gemara rejects that proof: Perhaps unavoidable circumstances that are common and could be anticipated, e.g., the ferry being located at the other side of the river, are different, since he should have stipulated that exception when giving his wife the bill of divorce. And since he did not stipulate it, he brought the failure upon himself.

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִתַּקָּנַת עֶזְרָא וְאֵילָךְ, שֶׁאֵין בָּתֵּי דִינִין קְבוּעִין אֶלָּא בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. אֲבָל קוֹדֶם תַּקָּנַת עֶזְרָא, שֶׁבָּתֵּי דִינִין קְבוּעִין בְּכָל יוֹם — אִשָּׁה נִשֵּׂאת בְּכָל יוֹם.

Traduction

§ Rav Shmuel bar Yitzḥak said: The Sages teach that this halakha that a virgin is married on Wednesday is in effect only from the institution of the ordinance of Ezra that courts are in regular session only on Monday and Thursday. However, prior to the institution of the ordinance of Ezra, when courts were in regular session every day, a woman was married on any day of the week.

Rachi non traduit

שבתי דינין קבועין בכל יום. כלומר שקביעות כל הימים שוה:

Tossefoth non traduit

שבתי דינין קבועים בכל יום. וא''ת וכי תיקן עזרא שלא יהו בתי דינין קבועים בכל יום אלא בב' ובה' בלבד ועוד קשה דאמרינן בשבת (ד' קכט:
ושם) מי שיש לו זכות אבות יקיז בב' ובה' וכי קודם תקנת עזרא לא היו מקיזין כל עיקר ואומר ר''ת דקודם תקנת עזרא לא היו קבועים בכל יום אלא כשהיו צריכין לשום דין היו יושבין בכל יום ויום ועזרא תיקן שיהיו קבועין בב' ובה' וכל הרוצה לדון יבא וידון והיו יכולין להקיז בכל יום קודם תקנת עזרא כיון שלא היו קבועים ור''י תירץ שלא היו קבועים תחלה אלא בעיר אחת ועזרא תיקן בכל עיר ועיר בב' ובה':

אשה נשאת בכל יום. קשה לרשב''א אמאי נשאת בכל יום תהא כאלמנה ותינשא בה' ותיבעל בששי לפי שנאמר בו ברכה לאדם וי''ל דמשום ברכה לא היו קובעים יום כדפרישית לעיל ובאלמנה נמי לא קבעו שתיבעל בששי משום ברכה גרידא אלא משום שקדו שיהא שמח עמה ג' ימים כדאמר לקמן (כתובות דף ה.) ובתולה דלא שייך ההוא טעמא דליכא למימר משכים לאומנתו והולך לו לפי שיש בה שבעת ימי המשתה הלכך משום ברכה גרידא לא היו קובעים יום:

קוֹדֶם תַּקָּנַת עֶזְרָא? מַאי דַהֲוָה הֲוָה! הָכִי קָאָמַר: אִי אִיכָּא בָּתֵּי דִינִין דִּקְבוּעִין הָאִידָּנָא כְּקוֹדֶם תַּקָּנַת עֶזְרָא — אִשָּׁה נִשֵּׂאת בְּכָל יוֹם.

Traduction

The Gemara asks: Prior to the institution of the ordinance of Ezra? What was in the past was in the past. There are no halakhic ramifications to that statement. The Gemara answers: This is what Rav Shmuel bar Yitzḥak is saying: If there are courts in regular daily session today, as they were prior to the institution of the ordinance of Ezra, a woman is married on any day of the week.

Tossefoth non traduit

אי איכא בתי דינין כו'. נראה לר''י דמכל מקום אין נשאת בששי דהא אין דנין בשבת ועתה נוהגין לישא אף בששי משום דאין ב''ד קבועין ואם יש לו טענת בתולין יכול לקבול בשבת בפני שלשה כמו בשאר ימות השבוע ועוד לפירוש הקונטרס דוקא בימיהם קבעו יום הנישואין משום שעל ידי כך יתברר הדבר ויבואו עדים מתוך שמתאספים העם לב''ד ואין שייך לומר עכשיו כך:

הָא בָּעִינַן שָׁקְדוּ! דִּטְרִיחַ לֵיהּ.

Traduction

The Gemara asks: Don’t we require the additional reason that a virgin is married on Wednesday because the Sages were assiduous in seeing to the well-being of Jewish women and made certain that the groom would have several days to prepare for the wedding feast prior to the wedding? The Gemara answers: This is referring to a case where he already exerted himself and prepared everything before Shabbat, so the feast will be prepared even if the wedding is Sunday or Monday.

Rachi non traduit

והא בעינן שקדו. שיהא טורח בסעודה שלשה ימים:

דטריח ליה. אם טרח לפני השבת ותיקן צורכי סעודה כונסה באחד בשבת או בשני בשבת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source